ניו קופל רכב בע"מ ואח' נ' בהלול ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותם בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעים ארעה התאונה ביום 8.11.08 בשעה שרכב התובעים חלף צומת ועצר עקב עצירת פתאום של הרכב לפניו. רכב הנתבעים אשר נסע מאחורי רכב התובעים, לא הספיק לעצור ופגע ברכב התובעים.

לטענת הנתבעים האחריות לאירוע התאונה רובצת במלואה לפתחם של התובעים במקום שבו התפרץ נהג רכב התובעים לצומת ברמזור אדום וגרם באופן מעשי לתאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמיי להלן.

מצאתי את עדותו של נהג רכב התובעים כמהימנה.

עדותו זו עומדת בקנה אחד עם תיאורם של שני הנהגים את הצומת , כמו גם את הדו"ח שהוגש על ידי הנהג לאחר התאונה.

דווקא העובדה כי נהג רכב התובע נזהר בעדותו ביחס לפרטים הנוגעים למקום הגעתו של רכב הנתבעים, מלמדת כי לא ניסה ל"עצב" מחדש את עדותו, אלא שבחר לתאר את האירועים כפי מיטב ידיעתו וזכרונו.

הנהג נחקר ארוכות בדיון בפני אך עמד על גרסתו.

מאידך, מצאתי את עדותו של נהג רכב הנתבעים כתמוהה.

בכתב ההגנה נטען כי למעשה התאונה ארעה בשעה שרכב התובעים לא עצר ברמזור אדום והתפרץ לכביש.

מאידך, במסגרת חקירתו הנגדית טען כי למעשה נהג רכב התובעים הגיע ממרכז חורב ולא עצר בתמרור עצור.

לא ברור כיצד מחד יכול נהג רכב הנתבעים לטעון כי ראה את רכב התובעים לפני הצומת ויכול היה לצפות כי הוא אינו עוצר בתמרור עצור ומאידך תהא הפגיעה מאחור, בדרך המלמדת כי לא הספיק לעצור, בוודאי במקום בו חזר וטען כי נסע "לאט לאט".

טען הנתבע 1 כי מקום הפגיעה של הרכבים לא היה באמצע. עם זאת, עיון בתמונות שצורפו לעיוני של רכב התובעים מלמד לכאורה כי נקודת הפגיעה היא בחלק האחורי אמצעי של הרכב.

מיקום הנזקים ברכב התובעים עומד בקנה אחד עם טענות נהג התובעים ואינו תואם את תיאורו של הנתבע 1 באשר לדרך התרחשות התאונה.

במהלך חקירתו של הנתבע 1 עלה כי במועד התאונה היתה עמו ברכב, אשתו.

על אף עובדה זו לא מצא הנתבע 1 לנכון להביאה לעדות. בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת כי במקום שבו בוחר בעל דין שלא להביא לעדות עד אשר לכאורה יכול היה לסייע בחיזוק גרסתו, עומדת עובדה זו לחובתו.

אני ערה לטענות ב"כ הנתבעים כי גם בנו של התובע לא התייצב לעדות, ואולם איני סבורה כי במקרה שבפני יש לגזור גזירה שווה בין אשתו של הנתבע, כאדם בגיר לבין בנו של התובע שהינו קטין.

הגם שהנתבע טען כי האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחם של התובעים, לא עלה בדיון בפני כי הנתבע פנה בדרישה לתובעים לתיקון רכבו. הדעת נותנת כי במקום שבו סבור אדם כי נגרם לו נזק עקב מעשה או מחדל של אחר, כי ייפנה אליו, לכל הפחות, בדרישה לפיצוי. בפועל לא נעשה דבר, וגם אם תוקן הרכב באופן עצמאי על ידי הנתבע 1, אין בכך כדי להסיר את סימן השאלה ביחס לדרך ההתנהלות.

נוכח האמור לעיל מצאתי לאמץ את גרסת התובעים באשר לדרך התרחשות התאונה.